1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62 (3) , 64 ב(א), ו-39 א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961, סעיף 169 (א) לתקנות התעבורה.
2. עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 11.04.08 שעה 02:10 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 5188016 ברח' משה בקר בראשל"צ בהיותו שיכור, כאשר בדגימה של אויר נשוף נמצא, כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הינו 440 מק"ג.
תגובת הנאשם לדו"ח הייתה: "שתיתי בירה אחת בלבד".
3. בהקראה, בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם בשעה, בשכרות, בחוקיות, כשירות ותקינות מכשיר הינשוף והפלטים.
4. בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה יניב בן יצחק (עת/1 ) ואריק פרייס (עת/2).
מטעם ההגנה העידו הנאשם (עה/1) ושירן משה (עה/2) .
5. יניב בן יצחק, עת/1, ערך את המסמכים הבאים: בדיקת כיול ת/1, דוח על בדיקת שכרות ת/2, פלט ינשוף ת/3 ותרשומת ביומן הפעלה ת/4.
בחקירתו הנגדית העיד, כי הינו מפעיל ינשוף מוסמך. העד ציין, כי הנאשם סירב לחתום על הפלט וברגע שנבדק מסרב הוא רושם על גבי הפלט את דבר הסירוב. הוא לא זכר מדוע הנאשם סירב לחתום ולא רשם את הסיבה. העד דחה את הטענה, כי הנאשם הסביר לו את סיבת סירובו והעד התעלם מכך. העד הסביר, כי הוא מציג לנבדק את צג המכשיר המראה את הכמות שנמדדה במכשיר ולאחר שהפלט יוצא הוא מבקש מהנבדק לחתום על הפלט וזאת כדי להוכיח לנבדק, כי מדובר בפלט שלו ולא של אדם אחר, ואם בכל זאת הנבדק מסרב הדבר נרשם. ב"כ הנאשם המשיך וטען בפני העד בחקירתו, כי היה פלט נוסף אותו זרק העד. העד ענה, כי לא היו דברים מעולם וכי מדובר בטענה חמורה של העלמת ראיות, ואם אכן היה דבר כזה, היה על הנאשם להתלונן במח"ש. העד ציין, כי ביצע שתי בדיקות כיול כנדרש ותוצאותיהן- 341 מק"ג ו-338 מק"ג, שזוהי בדיקה תקינה כיוון שהפער בין שתי התוצאות קטן מ-10% והמכשיר היה תקין. העד הודה, כי לא ידוע לו מה יש במיכלי הכיול ולא בדק את תוכן המיכלים. בדיקת הנאשם בינשוף החלה בשעה 02:26 והסתיימה בשעה 02:34. העד וידא, כי הנאשם היה תחת השגחתו של עת/2 במשך 15 דקות במהלכן הנאשם לא אכל, שתה או עשן.
6. אריק פרייס, עת/2, ערך את ההזמנה לדין ת/5, דוח עיכוב ת/6, דוח פעולה ת/7 ובדיקת מאפיינים ת/8. הוא העיד בחקירתו הנגדית, כי היה בחניון מועדון הסוהו בראשל"צ והבחין בנאשם נוהג בחניה ממערב למזרח (עמ' 7 ש' 30 ). הוא סימן לנאשם לעצור את רכבו, וכשקרב אליו, הריח ריח חזק של אלכוהול. הנאשם סירב לבצע בדיקת נשיפון ולכן עוכב לבדיקת שכרות. העד ציין, כי ברגע שעיכב את הנאשם הודיע ליומנאי וזה "פתח אירוע" וכך ידועה לו שעת העיכוב. העד הודה, כי הדוחות מולאו בסיום הטיפול ולא נרשמה שעת שחרור הנאשם.
העד סיפר עוד, כי בדיקת המאפיינים החלה בשעה 02:40 וארכה 3-4 דק'. בבדיקה הנאשם עמד יציב, במבחן הליכה על קו התנדנד והחטיא הבאת אצבע לאף. העד הדגיש, כי במועד ביצוע העבירה, בדיקת הבאת אצבע לאף נעשתה פעם אחת בכל יד. לא זכור לעד כי הזהיר את הנאשם שתוצאות בדיקת המאפיינים יכולה לשמש להרשעה בבית משפט וכן לא עבר הכשרה לקביעת רמת שכרות של נהגים ע"פ בדיקת מאפיינים.
7. התביעה אף הגישה תע"צ ביחס לתקינות מכשיר הינשוף ת/9 וכן תעודות בלון ת/10 ות/11. הסנגור התנגד להגשתן של תעודות הבלון וויתר על חקירת עורך התע"צ.
8. הנאשם אשר בחר להעיד סיפר, כי יצא מבר בראשל"צ. בחוץ היתה ניידת משטרה ונעשתה לו בדיקת שכרות ובדיקת מאפיינים ולאחריהן לקחו את רישיונו. הנאשם סיפר, כי היה עם ידידה וכי בדיקת המאפיינים היתה תקינה והבדיקה במכשיר לא היתה טובה. הוא ביצע הרבה בדיקות ו"לא יצא טוב כל הזמן" אולם לא היה לו הסבר לכך.
בחקירתו הנגדית העיד, כי זוכר את הארוע אך לא זכר מתי הגיע לבר וכמה זמן היה שם. הוא הודה, כי שתה בירה אחת ולא הפריך את עדות השוטר שהוצגה בפניו כי נדף מפיו ריח חזק של אלכוהול. הנאשם הודה, כי נכנס לרכב ונהג ורק לאחר כן , נדרש לעשות בדיקה והכחיש את טענת ב"כ המאשימה, כי ניסה לחמוק מהשוטרים ונסע לאחור. הנאשם גם הכחיש, כי היה עצבני במהלך האירוע וכי קיבל את הטפסים (עמ' 15 ש' 27), וכן את הטענות כי התנדנד במהלך בדיקת המאפיינים והחטיא במבחן הבאת אצבע לאף. הנאשם טען, כי השוטר אמר לו שבדיקת המאפיינים היתה בסדר. הנאשם טען שאינו זוכר, כי תוצאת בדיקת הנשיפה הוצגה בפניו, והסביר כי סרב לחתום על הטפסים כיוון שלא היו קריאים.
9. עה/2 שירן משה העידה, כי הייתה עם הנאשם בבר. הנאשם שתה בירה אחת וכשיצאו לחניון נעצרו ע"י שוטר. הנאשם עשה בדיקת ינשוף ובדיקת מאפיינים בה הלך ישר והכל היה בסדר. העדה ציינה, כי השוטר נתן להם את הטפסים ואמר שהכל בסדר.
בחקירתה הנגדית העידה, כי היו בפאב כשעה וחצי-שעתיים במהלכן הנאשם שתה בקבוק בירה אחד. היא הודתה, כי הנאשם נהג ולאחר מכן הופסקה נהיגתו ע"י השוטרים. היא יצאה מהרכב כשהנאשם ביצע את בדיקת המאפיינים, אותה בצע כדבעי. היא סיפרה עוד, כי השוטר נתן לנאשם לקרוא את הטפסים (עמ' 17 ש' 29) וציינה, כי לא יודעת מדוע הנאשם לא חתם.
10.
דיון
המחלוקת העובדתית בתיק הנדון הינה האם עפ"י חומר הראיות, הנאשם נהג בשכרות.
11. אני מקבלת כמהימנה את עדותו של עת/2, שהבחין ברכב הנאשם נוסע לאחור בחניון ועל כן סימן לנאשם לעצור וכי הריח מפי הנאשם ריח חזק של אלכוהול וכי ערך לו בדיקת מאפיינים אשר הצביעה על שכרותו של הנאשם. יצויין, כי עדות השוטר מסתייעת בהודאתו של הנאשם, כי שתה משקה משכר טרם נהיגתו (ת/5 ו-ת/6).
תוצאות בדיקת הינשוף מצביעות אף הן על כך שהנאשם היה שיכור בעת נהיגתו.